מס ערך מוסף בשיעור אפס - שאלה לעורך דין אריה ליבוביץ 

מע"מ בשעור אפס
רו"ח צבי רדליך שואל:
האם על פי הפעילות המפורטת מטה, יש לדווח על מע"מ בשיעור אפס בגין עמלות שנתקבלו מחו"ל?
נישום משמש כנציג של מפעל ספרדי בארץ.
למפעל הספרדי מספר לקוחות בארץ (מפעלים, חברות מסחריות) והוא פועל באופן הבא:
1. היבוא מתבצע באופן ישיר על ידי הלקוחות בארץ (מפעל, חברה מסחרית). הסחורה היא בבעלותם הבלעדית.
2. המפעל הספרדי מפיק חשבונית שהמוטב שלה הוא הלקוח בארץ. נציין כי שטר המטען ומסמכי השוק המשותף הם על שם הלקוחות בארץ.
3. הלקוח בארץ משלם ישירות לספק הספרדי על סמך החשבונית שהונפקה עבורו.

עד כאן אופן הפעולה ויחסי העבודה בין המפעל הספרדי ללקוחות בארץ.

הנישום שהוא הנציג בארץ מקבל עמלה עבור מכירות אלה.
1. הנישום מנפיק חשבונית אך ורק למפעל הספרדי ובמטבע זר בגין עמלת מכירה.
2. הנישום אינו מייבא בשום צורה כל סחורה שהיא ואינו מחזיק במלאי כלשהוא.
3. הנישום אינו מנפיק חשבונית במטבע ישראלי עבור לקוחות בארץ ואינו מקבל עמלות מן הלקוחות המקומיים.
4. התשלום מן המפעל הספרדי מתקבל במטבע זר.
5. הנישום המשמש כנציג המפעל בארץ, ממלא את מקומו של תושב חוץ, עובד המפעל הספרדי לצורך העניין אשר היה אמור לשהות בארץ אלמלא הנציג בארץ.
עו"ד אריה ליבוביץ ':
בשאלה שלעיל מתאר השואל בעיקר את אופן פעולתו של המפעל הספרדי אך למעשה כלל אין תיאור של פעולת "הנישום הישראלי.
מלשונו של השואל נראה כי אין כוונתו שהמדובר ב"נציג" על פי סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף (להלן: "החוק" ו/או "חוק מע"מ") אלא במעין משווק בישראל המוצא ללקוח הספרדי לקוחות בישראל.
מקרה זה הינו המקרה הקלאסי עליו חל סעיף 30(א)(5) לחוק ובכלל זה החריג שחל עליו.
סעיף 30(א)(5) לחוק קובע כדלקמן:
" מתן שירות לתושב חוץ, למעט שירות ששר האוצר קבע לענין זה; לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה הן של שותפים תושבי ישראל או לחברה שלענין פקודת מס הכנסה רואים אותה כתושבת ישראל, אלא אם הוא שירות שתמורתו מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס, לפי העניין "
(ההדגשה הוספה)
החלק המודגש לעיל נוסף לחוק בעקבות הסאגה המשפטית של פסק הדין בעניין קסוטו . לאור דברים אלו יוצא שכאשר קיים נהנה ישראלי מן השירות, גם אם הינו נהנה משני הרי שאין השירות הניתן על ידי החייב במס הישראלי, זכאי למס בשיעור אפס.
במקרה דנן אכן קיים נהנה משני ולכן אין מקום למס בשיעור אפס. יחד עם זאת נציין כי ניסוח נכון של ההסכם עם החברה הספרדית, יאפשר כן לדווח על מס בשיעור אפס על מרבית הסכום. זאת בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה.